סיקור הופעות
   
 
 
 
 

ראיון בלעדי - יהלי סובול בהופעה בברקה...

 
מאת: עמית מור -  
 
במוצ"ש האחרון יהלי סובול הופיע בברקה. למי שפחות מכיר את הנפשות הפועלות בסצנת הרוק הישראלי, יהלי הוא הסולן של להקת "מוניקה-סקס", אבל לא רק. יש לו גם דיסק סולו משלו בשם "סוס" והוא מופיע גם בהופעות אקוסטיות כמו זו. חוצמזה, ואולי לפני הכול, יהלי הוא יוצר, ובעיני הוא מוכשר- חבל על הזמן. יש הרבה דברים טובים להגיד על המוזיקה שלו, אבל אני מתחברת בעיקר למילים. יהלי לא כותב מסובך. כמעט בלי מטאפורות (ובלי דימויים). ובעיני כל הגדולה שלו היא ביכולת להעביר מסרים רגשיים מורכבים במילים פשוטות. בכלל השילוב הזה של איכויות של משורר, יחד עם look ספק ילדותי, ספק שביר, יצר אצלי ציפייה מסוימת לגבי יהלי האיש. אני יודעת, שאם לא מצפים, לא מתאכזבים, אבל בתקופה הזו בחיי טוב לי עם הנחות בסיס מסוימות ולא מתאים לי שהן ינופצו.
אולי יהלי היה במין מצב רוח כזה או שזה נבע מציפיות שמגשימות את עצמן, אבל לאורך כל ההופעה לא נוצר קשר ממשי בינו לבין הקהל. הערב מראש לא הוגדר כערב של להיטים, והיה נראה כאילו יהלי בכלל לא מצפה מהקהל להתחבר. במשך כל ההופעה הקהל דיבר ורעש כאילו יש ברקע דיסק, ולא אומן ב-live. יהלי, מצידו, התייחס לקבוצת אנשים ספציפית בקהל ובמשך רוב ההופעה לא התאמץ במיוחד ליצור מכנה משותף רחב יותר.
אולי זו אני, אבל לקחתי די קשה את חוסר האמון של סובול בקהל. לא שהתרשמתי לטובה במיוחד מהדיבורים וחוסר היחס, אבל מהקהל לא היו לי ציפיות מוקדמות. וככה קרה שישבתי באחת ההופעות הטובות יותר ששמעתי השנה, של אחד האמנים היותר מוצלחים בעיני, ובכל זאת התאכזבתי. כשיהלי עלה להדרן עם "מכה אפורה" הרגשתי הקלה מסוימת, שאולי בכל זאת כן אכפת לו קצת מהקהל שלו, גם אם הם באמת באו רק כדי לאכול צ'יפס ולשמוע הופעה שלו על הדרך.

לפני ההופעה וקצת אחריה ישבתי לשאול את יהלי כמה שאלות. למרות מה שכתבתי על ההופעה השיחה הייתה דווקא טובה. יהלי של אחד על אחד הוא אחר מזה שראיתי על הבמה .והכי חשוב הוא איש שיחה מעניין. כבר אמרתי שבמלים יש לו את זה.

לאחרונה אתה מופיע במופע אקוסטי עם אורן לוטנברג. שחר אבן-צור הוציא תקליט סולו, איפה מוניקה סקס בכל זה?

"מוניקה סקס קיימת היא פשוט במנוחה מסוימת. כ"א עסוק בפרויקטים האישיים שלו וברגע שנרגיש שיש עוד משהו לעשות ביחד, נעשה אותו."

אחרי ההצלחה הגדולה של "פצעים ונשיקות" ב-95 הייתם בפסק זמן כלשהו, וחזרתם לאחרונה עם שני דיסקים חדשים. כרגע יש לכם קהל מעריצים חדש. צעיר משהו, איך אתם מרגישים עם זה כלהקה?

"המעריצים זה דבר טוב. אבל בהופעות האקוסטיות יש לי לרוב קהל מבוגר יותר. לקהל היותר בוגר קל יותר להתחבר להופעה הזו, שהיא עם כיוון אחר לגמרי מההופעות של מוניקה. פה זו לא דוגמא טובה במיוחד, כי זה יותר ערב של ה"ברקה" מאשר "הופעה של יהלי סובול". אבל כשאנשים קונים כרטיסים להופעה כזו זו ההרגשה."

אתה כותב הרבה, לא רק שירים, אלא גם פרוזה. אתה כותב על דברים מהחיים שלך?

" כל אחד כותב מהחיים שלו. לפעמים זה כיף לברוח וללכת למקום דמיוני, שלא מורכב דווקא מדברים שחווית. אני גם אוהב לערבב בין דברים שקרו באמת, לבין דברים דמיוניים לגמרי, כשאפח'ד לא באמת יודע, מה זה מה."

יש בכתיבה שלך משהו מאד אישי ופרטי. לא מפחידה אותך החשיפה הזו?

"כשאתה כותב אתה לא יכול לעשות חשבונות. אם הקטע שלך זה חשבונות, לך תהיה רואה חשבון. זה נכון שיש בזה אלמנט קצת מטריד, אבל עם השנים זה פוחת. אני גם אף פעם לא כותב מתוך כוונה רעה, זלזול או שנאה, כך שאני לא מפחד גם מאנשים שיזהו את עצמם במה שכתבתי. בכל אחד יש משהו עצוב או מביך או פתטי וגם בי. בתור אומן צריך להיות מוכן לחשיפה הזו. העניין באומנות זה לתאר את הדברים. אם אתה לא עושה את זה אתה לא אומן."

לא הרבה אומנים בארץ מסוגלים להתפרנס מהזה. קח לדוגמא את הדג נחש, להרבה מחברי הלהקה יש עבודה נוספת. איך זה להתפרנס רק ממוזיקה ויצירה?

"מצוין להתפרנס רק ממוזיקה. השאיפה שלי היא להמשיך להתפרנס רק ממוזיקה ובאופן כללי מכתיבה ולהתפתח בכיוונים האלה. כל עוד אני מסוגל לחיות ככה, אני מבסוט."

והמיתון לא משפיע?

"כל השוק של המוזיקה לא לגמרי פועל בצורה כלכלית טהורה. גם בתקופות קשות יכול לצאת פתאום להיט. תשאלי את עידן רייכל, אם הוא מרגיש את המיתון. תראי, במקרו יש פחות עבודה, אבל במיקרו זה כל אחד וההצלחה האישית שלו."

הכתיבה שלך עוסקת הרבה בתל-אביב ומזוהה מאד עם העיר. למה זה?

"אני גר בתל-אביב מגיל חמש. אני מאד אוהב אותה ובעצם עם העיר הזאת יש לי את מערכת היחסים הארוכה ביותר, שהייתה לי אי-פעם. אני מאד קשור לתל-אביב. היא כנראה גורמת לי להתרגש."

ואיך זה להופיע מחוץ לתל-אביב, כמו פה ב"ברקה", לדוגמא?

"אני יותר אוהב להופיע מחוץ לתל-אביב, כי הקהל איכשהו יותר מגיב. בת"א הקהל בד"כ יותר אדיש. אולי זה כי בתל-אביב יש יותר גירויים ואנשים נחשפים ליותר דברים והם כבר לא מתרגשים. אולי זו גם מין פוזה, שהולכת ונעלמת ככל שאתה מתרחק מתל-אביב."


אם הייתם בהופעה אני מקווה שנהניתם. אם לא הייתם או שלא נהניתם, אני מקווה שתנסו לפחות עוד פעם אחת. אני אישית בוחרת לתת לו ליהנות מהספק. אני עדיין חושבת המון דברים טובים על החומר שלו. ועדיין מאמינה שהוא "מספיק בנאדם".
 
 
 
   
תגובות  
   
1. אהבתי אהבתי אהבתי
כל הכבוד!
השאלות מנוסחות היטב ובקפידה
פשוט תענוג לקרוא
(19/11/2003 רוני)

2. עוד פלצן
זה נחמד שיהלי החליט לבוא לכאן מתל-אביב הרחוקה. אבל ההופעות שלו זה לא ממש משהו להתגאות
ואני לא ממש מבין מה אני עשיתי שם
חבל אולי אם הייתה גם לי הזדמנות לעבור אל מאחורי הקלעים הייתי נהנה מהשיחה איתו . אבל ההופעה....
לא נורא זה יעבור
(19/11/2003 המאוכזב)

3. אחל'ה של ראיון, אחל'ה אומן ושימותו הקנאים.
(19/11/2003 אפרת)

4. את טובה
אחלה של ראיון ואחלה של תמונות תתנו בראש ויהיה טוב
(20/11/2003 סתם אחד)

5. יוצר בחסד עליון
מודה על הראיון האדיר הזה. זה הקינוח להופעה שהייתה WOW
(21/11/2003 עמית דניאלי)

6. סתם פלצן שחושב שהוא אלוהים.היו הופעות טובות יותר.
(24/11/2003 אבי לבקוביץ)

7. נהנתי לקרוא ולראות ת'תמונות
אפילו שאני לא אוהב ת'מוסיקה ש'לו
(24/11/2003 יואב שרף)

 
הוספת תגובה
מאת:
דואר:
*נושא:
תוכן:
 
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. אין לפרסם מספרי טלפון מכל סוג. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. עם זאת הנהלת האתר שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו.
 
   
   
   
   
סגור אותי
מה? עוד לא לחצתם לייק?