סיקור הופעות
   
 
יהודית רביץ, על הבמה.
 
בראיון
 
 

יהודית רביץ בהופעה בברקה

 
מאת: רן רייטר וצילה קנול -  
 
ביום ראשון שודר הגמר הגדול של כוכב נולד. וגם אני, למרות שכל כך לא רציתי לעשות את זה, הדלקתי טלוויזיה וראיתי את התוכנית. עדי כהן מעומר שרה את "סוף לסיפור", היא זכתה רק במקום השלישי אך השיר שהיא שרה התנגן לי בראש עוד יום שלם לאחר התחרות. לאחר זמן מה נזכרתי שהשיר הוא של יהודית רביץ וכשנודע לי שהיא הולכת להופיע בברקה, ידעתי שזאת תהיה הזדמנות מצוינת לראות ולשמוע את המקור.

כשרן ואני הגענו לברקה, המקום כבר היה מפוצץ עד אפס מקום באנשים, האוירה הייתה נהדרת וכבר בתחילת ההופעה ניכר היה שיש לקהל מצב רוח טוב. הצעירים יותר התרכזו על השטיח מול הבמה ורקדו ומסביב, השולחנות היו מלאים. שאלתי ידיד אם הוא חושב שכל כך מפוצץ כאן בגלל שעדיין מאוד אוהבים את יהודית רביץ או בגלל כוכב נולד. הוא ענה לי שזה שילוב של שניהם, כוכב נולד הזכיר לנו כמה אנחנו אוהבים אותה.

ההופעה הייתה מצוינת! והשאירה טעם של עוד. כשהיא שרה את "פני מלאך" או "שבתות וחגים" רגש נוסטלגי כמעט חנק את הגרון וכאשר היא שרה את "געגוע", "באה מאהבה" ו"עכשיו הכל בסדר" היא הראתה לכולם מי כאן מלכת המסיבה. לא, את "סוף לסיפור" היא לא שרה, אבל אף אחד לא הרגיש בחסרונו.

לאחר ההופעה ישבנו לשיחה מאוד מעניינת ומהנה עם יהודית כשהיא עונה בכיף על השאלות שרן שואל אותה. הרגשנו שהיא מרגישה כאן בבית:

קודם כל, איך היה?
רביץ: "גדול"

וזה משהו מיוחד בבאר שבע, בשונה ממקומות אחרים?
רביץ: "כן. תמיד כיף להופיע כאן. עדיין תחושה של בית."

מתי עזבת את באר שבע?
רביץ: "1977"

העלית לשיר סליחות את אחיך לבמה. המשפחה עדיין כאן?
רביץ: "כן"

את מרגישה שלקחת משהו מהעיר?
רביץ: "בטח. קודם כל – אני לא מתל אביב. לא משנה כמה שנים אני אגור שם, אני באר-שבעית. לבוא מחוץ לתל-אביב, יש לכך פרספקטיבה תרבותית – אני הייתי פתוחה להרבה יותר דברים שהתל-אביבים בכלל לא שמעו. לנו בדרום לא היה כלום, ומהכלום הזה עשינו משהו."

את מופיעה המון במקומות גדולים, כמו קיסריה. איך ההרגשה להופיע במועדון הברקה הקטן?
רביץ: "תענוג. אני מכוונת את הסיבוב הזה למועדונים."

בהופעה את לפעמים עם הגיטרה ולפעמים בלי. איך את מחליטה?
רביץ: "זה עניין של עיבודים. בעקרון, אני יותר מוזיקאית מזמרת. למרות שאני שרה לא רע. אבל הצעד הראשון שלי הוא מוסיקה."

איך התחלת להתפרסם?
רביץ: "הייתי בלהקה צבאית, ובדיוק הקלטנו שיר מעפן של הלהקה ואריק איינשטיין ישב על הרצפה בפרוזדור והקשיב. אח"כ הוא התחיל לשאול אותי כל מיני שאלות – הוא לקח שיר שלי והשמיע בתוכנית "ציפורי לילה" בגל"צ. הוא דיבר עם שם טוב לוי עליי. הכל היה משהו שכונתי כזה."

גילו אותך בגלל הקול או בגלל היותך יוצרת?
רביץ: "אני חושבת שבהתחלה התלהבו יותר מהקול ולא מהשירים שעשיתי, למרות שלי היה יותר חשוב השירים שלי."

ראית את הגמר של כוכב נולד?
רביץ: "האמת, רק את הגמר ראיתי, כי היו שם הרבה שירים שלי. הם שרו יפה מאוד."

שאלו אותך לפני שהעלו שיר שלך לתוכנית?
רביץ: "שואלים, בטח ששואלים. והסכמתי - זו מחמאה גדולה."

אם היית היום בת שמונה עשרה, היית הולכת לתחרות הזו?
רביץ: "לא חושבת. אם הייתי היום בת שמונה עשרה לא הייתי מצליחה לעשות קריירה כמו שיש לי היום."

אבל את כן הצלחת להתפרסם בגיל שמונה עשרה.
רביץ: "אבל לא היה שפע כזה של מדיה כמו היום. היה מדבר. היו בערך ארבע אנשים מרכזיים, אולי אני קצת מגזימה. אני איכשהו התברגתי. הכל היה יותר תמים – רדיו אחד, טלוויזיה אחת, גם היא בשחור לבן."

אז היום קשה יותר?
רביץ: "אני חושבת שצעירים צריכים לעשות המון פשרות, והרבה מניפולציות בכדי שישימו לב אליהם. אני פשוט באתי עם השירים שלי, לא הייתי צריכה לצאת מעורי בכדי להשיג את תשומת הלב."

אילו אומנים את אוהבת היום?
רביץ: "היום אני אוהבת את הדברים היותר רוקיסטים. מוניקה סקס, איזבו."

היום הולכים המון לכיוון המיינסטרים
רביץ: "מחפשים להגיע לכמה שיותר קהל. יכול להיות שהשירים האלו הם גם מה שאהוב עליהם – אני לא יודעת. צריך לראות לאן זה יתפתח."

את מרגישה היום שאת צריכה ללכת לכיוון המיינסטרים
רביץ:" ממש לא. אולי זו הבעיה שלי. אני לא חושבת על הקהל. אני עם עצמי."

אבל שיר כמו געגוע הוא שיא המיינסטרים
רביץ: "יכול להיות. אבל אני כתבתי אותו בשיא התמימות. הקלטתי אותו לתוך המזכירה שלי, כי לא הייתי בבית כשיצא לי הלחן."

ומי הם האומנים שהשפיעו עלייך?
רביץ: "בחו"ל זה אומנים כמו סטיבי וונדר, ביטלס, כל להקות הרוק הכבד של שנות ה- 60 וה-70. בארץ זה מתי כספי,אריק אינשטיין, שלום חנוך, יוני רכטר כוורת."

הרבה מהלחנים שלך הם לשירי משוררים אחרים. מיהו המועדף עלייך?
רביץ: "יש הרבה. זה עניין של תקופות. פעם לאה גולדברג, פעם עמיחי."

ומשוררים מהתקופה האחרונה?
רביץ: "דליה רביקוביץ, דן תורן – שכתב לי את 'בך לא נוגע'"

יש לך ילדה.בת כמה היא?
רביץ: "שש"

והיא גדלה כמוסיקאית לעתיד?
רביץ: "היא מוסיקלית. פשוט לא יאומן. בדיוק לפני שיצאתי להופעה היא שרה לי את כל המילים של השיר "גוליית" של כוורת."

ואת רוצה שהיא תהיה יהודית רביץ?
רביץ: (צוחקת) "אני מקווה שתלמד גם רפואה בדרך."

את חושבת שהמקצוע אכזרי?
רביץ: "אני רואה על עצמי. זה לא מקצוע פשוט. הרבה עליות וירידות. הרבה אין ולפעמים יש."

ובתקופות של האין? מחכים שהרע יעבור?
רביץ: "זו התמודדות. בסך הכל התקופות הרעות בריאות, כשאתה בתחתית אתה מגלה את הדברים הכי מעניינים, וכשנגמר הבכי עולים בחזרה."

נחזור לענייני הדרום. מעניין אותך לחזור לכאן כמחנכת למוסיקה, דוגמת חיים אוליאל בשדרות?
רביץ: "יכול להיות. היום יותר מתמיד אני יכולה לראות את עצמי מתחילה למסור את מה שאני יודעת. אני מתחילה לחשוב לעשות סדנאות אומן."

מעניין אותך לעבוד עם נוער?
אני מאוד מאמינה בצעירים – יש כאן דור מקסים. אין לדור הזה את מה שהיה לנו. לא סוחבים על הגב את ארץ ישראל "הישנה והטובה", - יש משהו יותר מפוכח. אני חושבת שההתייחסות היא פחות צינית. אני רואה את זה כשהם שרים את השירים שלי."
 
 
 
   
תגובות  
   
1. היא גדולה!
חברה אתם לא מאמינים איזה הופעה
כל הכבוד לברקה שהביאו אותה!
זאת ההופעה הכי טובה שהייתי בה השנה!
בלי היסוסים
(18/08/2004 מעריץ)

2. היה כיף!
תודה לך יהודית שעשית לנו ערב נפלא!
(18/08/2004 רינת ותמיר)

3. מצויין
מסכים היה ערב מצויין
הייתי קרוב לבמה ונהנתי מכל רגע
(18/08/2004 אלי)

4. נפלאה!
הופעה נהדרת של יהודית.
ראו שהיא ממש נהנית להיות כאן ואנחנו נהנו עד הגג (הפתוח). יוסי, תודה שהבאת אותה ותמשיך לרגש אותנו עם אומנים נפלאים כמוה!
(18/08/2004 ענת)

5. תודה! זה מה שיש לי להגיד
תודה לברקה ותודה ליהודית!
על ערב מעולה
(20/08/2004 לירן)

6. רן אתה כותב פשוט מעולה כדי שתתקדם בחיים....
לדברים הכבדים יותר.... מומלץ...
(13/09/2004 גיא)

 
הוספת תגובה
מאת:
דואר:
*נושא:
תוכן:
 
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. אין לפרסם מספרי טלפון מכל סוג. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. עם זאת הנהלת האתר שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו.
 
   
   
   
   
סגור אותי
מה? עוד לא לחצתם לייק?