שם האלבום: בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר
שנת הוצאה: 2006
אמן מבצע: סאבלימינל
פתיחה:
סאבלימינל, האומן שהמציא את המילה "היפ-הופ ציוני" והפריח את ההיפ הופ בארץ, חוזר אלינו עם אלבום חדש, חשבתם שהכל נגמר? צדקתם, האלבום החדש הוא ללא ספק הכי פחות טוב עד עכשיו.
רקע:
קובי שמעוני, הלא הוא סאבלימינל, התחיל את דרכו כבר בגיל 17, אז השתתף באוסף ההיפ הופ הישאלי הידוע "ישראלים עצבניים", לאחר מכן אחרי שירותו הצבאי הקים את "קבוצת-תאקט" שבמהרה הפכה להיות לייבל בחסות הליקון, את אלבום הסולו הראשון שלו הוא הוציא בשנת 2000 ובו אירח אמנים שלא היו מוכרים אז כמו: שי 360, הצל ומומי לוי, לאחר מכן הוציא אלבום יחד עם חברו "הצל", האלבום נקרא "האור והצל" והוא יצא בשנת 2002, לאחר מכן הוא שיחרר אלבום כפול יחד עם כל חבריו לקבוצת תאקט הידוע, האלבום נקרא "תאקט אולסטארז", ועכשיו שנת 2006 סאבלימינל משחרר לנו שוב אלבום סולו תחת הכותרת "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר".
האלבום החדש:
אומנם אי אפשר להגיד שסאבלימינל הוא אומן שלא שווה פלטינה, אבל עם כל הכבוד לאלבום החדש, ההצלחה של קובי שמעוני בזמנים האלה נובעת מילדים בני 12 שמושפעים בקלות מטקסט זול, בניגוד לפעם, בתקופת הדיסק האור מציון (שהיה לדעתי אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו במוזיקה הישראלית), ששם קהל היעד של סאבלימינל היה הרבה מעבר לסתם ילדים שמסתובבים עם כובעים כי זה קול.
סאבלימינל לא מחדש לנו כלום בשום נושא, פעם היה לו יותר על מה לכתוב, היום הוא כותב על ההצלחה שלו, מה שמשאיר לשירים נפח של שיר זול, אבל יחד עם זאת השיר ניהיה קליט יותר.
הדיסק הראשון שלו היה בגישה יותר אמיתית כלפי הנושאים המדוברים, הכל היה צעיר מהיר ואיכותי, ובאלבום החדש יש תחושה של התלהבות כאילו סאבלימינל שולט במשהוא שהוא מעבר לקצב הריקוד של ילדות בנות 14 בהופעות, האלבום "האור מציון", ללא ספק סלל לסאבלימינל את דרך המלך, אני אישית עד היום נהנה להאזין לאלבום הזה מדי פעם, כל אלבום ושיר שבאו אחרי "האור מציון" רק הרסו לסאבלימינל וחבריו את התדמית שהם יצרו לעצמם באלבום הראשון.
כמו בכל אלבום ראפ איכותי צריך שיר אהבה על בחורה חושנית, שיר באווירת עשן סגול בחדר סגור ונרות ריחניים מסביב (הבנתם למה אני מתכוון?), ואפילו את זה סאבלימינל לא עושה כמו פעם, פעם היה לנו את הלהיט הגאוני והמשעשע "הבנים נים והבנות נות" או בשמו המקורי "הוליווד" (רצועה מס' 4 מתוך האלבום האור מציון), והפעם אנחנו מקבלים שיר בכלל לא משהוא ולא משנה איך תשמעו אותו, טקסט לא משהוא בכלל, והזרימה שלו היא כמו הזרימה של נחל באר-שבע בתקופות היובש (ממש כך).
סיקור הרצועות:
1. פתיחה.
2. אם סי נטו - שיר שנשמע כאילו שסאבלימינל יותר מרוכז בלאיים ולשבח את המוזיקה שלו, במקום להציג לנו את מה שבאמת אנשים שאוהבים מוזיקה איכותית מחפשים, האלבום הקודם היה מלא בשירים כאלה, לא נמאס כבר?.
3. תן כוח (מארח את דוד ד'אור) - שיר עם זרימה נעימה, מלווה בקולות רקע של דוד ד'אור, טקסט יותר מושקע ואיכותי משאר השירים באלבום.
4. באבא בא (מארח את שי 360) - שיר עם ביט לא משהוא בכלל, וטקסט שלא אומר כלום בעצם, שיר שאפשר לוותר עליו, אבל נשמע טוב בשביל מסיבות שמפוצצות את האוזניים ואת הבאס.
5. קלסית ופרסית (מארח את מירי בן-הרי ואת Joe Budden) - שיר שמלווה בניגון הכינורות המתוקים של מירי בן-ארי הגדולה, ביט חביב מאוד, אבל הטקסט שטחי ולא שווה את איכות הניגון של מירי בן-ארי, ואת איכות הביט.
6. המקום המושלם (מארח את סיוון) - טקסט מצויין וביט מרגש ואיכותי, אבל שוב עדיף את סאבלימינל הצעיר והמבריק של פעם, "חיי מיום ליום" מהאלבום הראשון עושה עבודה יותר טובה.
7. היי סקסית (מארח את גבריאל בטלר) - סאבלימנל נשמע יותר בוגר, אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים, אנחנו רוצים סטייל "הוליווד", או לפחות "תני לי", מסכימים איתי?
8. טורו (מארח את אלון דה לוקו ואיציק שמלי) - הביט הוא בעצם הביט של השיר הידוע והנוסטלגי של זוהר ארגוב "הפרח בגני", רק מעובד מחדש, יש לציין שסאבלימינל עושה בשיר הזה יופי של עבודה, ביט פשוט ענק, הטקסט פחות חשוב, והשיר הזה הולך להיות להיט לדעתי.
9. פרופורציה - שיר טוב וטקסט איכותי, סאבלימינל מציג את מיטב היכולת הליריקלית שלו, למרות שהוא נשמע כמו אבא מחנך ומעצבן,הביט נחמד וזורם.
10. לפעמים אני מרגיש (מארח את דיויד ברוזה) - חיבור חביב עם האומן דיויד ברוזה שנעלם לאחרונה, חיבור חביב, השיר הוא שיר אהבה חמים ונחמד, טקסט חמוד.
11. מטרו (סקיט) - רצועת מעבר חביבה עם אומן בשם מטרו, רצועה רגועה באווירת אהבה.
12. קומנדו מוחי (מארח את הצל, שי 360 ובוסקילז) - אני חייב להודות שיש לי חולשה לשירים סטייל "האדריכלים" (רצועה מספר 11 מתוך האלבום האור מציון), והשיר הזה הוא פחות או יותר בסגנון, אז אני יכול רק לשבח את השילוב של שי 360 ברצועה, הצל נותן הופעה נחמדה, הביט זורם יפה לאורך כל הרצועה, יופי של שיר.
13. זה הגיע עד לכאן - שיר סגנון מזרחי, כנראה מתחבר לשורשים הפרסים, טקסט מעצבן ולא נשמע טוב, הביט בסגנון ערבי, לכן קשה לי לפרגן הרבה.
14. In Tel Aviv (מארח את הצל ואת -Wyclef Jean) - שיר סתמי, לא מיוחד בכלום, שוב סאבלימינל מפיק ביט מקצועי ומארח אומן כמו ויקליפ ג'אן, אבל מחסיר מאיתנו טקסט מיוחד שלא נשמע שוב ושוב כמו סתם עוד שיר מעבר.
15. ארץ אהובה (מארח את שלומי שבת) - שוב קטע שמשאיר טעם מזרחי בפה, הפעם השיר דווקא יותר איכותי והזרימה שלו נהדרת, שיר שמוקדש כולו לארץ ישראל האהובה.
16. מפה לשם - השיר הכי טוב מכל הבחינות באלבום לדעתי, טקסט שישבה אתכם בקסמיו, והביט מלווה בכינורות עצובים, יופי של שיר, שיר מדבר על מצבים קשים.
17. יותר מדי - הביט הכי שונה באלבום, ביט מורכב כולו מניגונים רגועים, והטקסט נחמד, השיר בסדר אבל לא מפוצץ מספיק.
18. אל תיהיה תינוק - כל השיר מלווה בתינוק הדיגיטלי הבוכה הזה שכבש את כולנו (לכולם יש אותו בתור רינגטון בפלאפון), הביט משעשע וזריז, אבל הטקסט ממש פטאתי, למרות שיושב מצויין על הביט.(רוב הטקסט לקוח מתוך הפריסטייל שסאבלימינל והצל עשו בהצגת הבכורה של הסרט "8 מייל".)
19. לא יכול לישון - סאבלימינל מציג לנו את השיר הכי גרוע שלו, משום מה הוא עושה קול מעצבן לאורך כל השיר (כמעט והעברתי את הרצועה באמצע, אבל הסכמתי עם עצמי שצריך לתת לכל רצועה את כל הכבוד), הטקסט סתם מעצבן והביט אדיש ולא זורם.
20. בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר - סאבלימינל סוגר את האלבום עם רצועה חביבה, אבל איפה האיכות של סגירת אלבום עם שיר כמו "האור והצל" (רצועה מספר 20 מתוך האלבום "האור והצל"), בכל מקרה גם בלסגור את האלבום בצורה שתשאיר טעם טוב בפה סאבלימינל לא עושה עבודה טובה.
לסיכום: חשבתם שהכל נגמר? סבירות גבוהה שצדקתם, האלבום מקבל ציון 6 מתוך 10, האלבום החדש לא מספיק משאיר טעם טוב בפה, אומנם יש כמה שירים איכותיים שבאמת התחברתי אלייהם, אבל מתוך 20 רצועות ציפיתי ליותר הפתעות ושירים איכותיים. בכללי האלבום לא מכבד אומן כמו סאבלימינל. חבל.
קישורים:
תאקט - האתר הרשמי
מילים לשירים של סאבלימינל
