חלומות רטובים
   
 
 
 
 

יום הדין

 
מאת: טל בוחבוט -  
 

אז נכון, היה פה כבר משהו על הצבא, אבל לאחרונה שמעתי אין ספור שאלות משלל אנשים (צעירים), לגבי היום הראשון בצבא, היום המלחיץ ביותר בו אנחנו הופכים לחיילים. החלטתי לתת מענה הולם, וסיקור עקוב מדם אודות היום המלחיץ ביותר!.

*הטיפים בחסות האגודה למען החייל. *לא באמת.

"טל קום...."
טל?...קום!!..."
טל?!?! קום!!!!!!!1..."


אם מצאת את עצמך מתוערר בבוקר רגוע, כשציפורים מצייצות,
כשרעש משאית הזבל מרוקנת את הצפרדע השכונתית, ואמא שלך אחוזת טירוף,
בעוד אבא שלך כבר מכין את נאום ה-"אבא" הידוע (תיהיה חזק, בן!),
דע לך דבר אחד :
אחי, אתה מתגייס היום!

גם אם תתעלם מהגיוס, ותנסה כמה שיותר להנות לפני, כמה שלא תלך לים,
כמה חופש שלא תרגיש, אמא שלך בכל יום תזכיר לך באקראי שיום הדין מגיע!
"וואי איזה קשה היה באוטובוס, מתל אביב לאילת, כל הדרך עמדתי לא היה מקום לשבת..."
"נווו?!?! ומה יהיה בצבא?!?! נראה לך שיהיה יותר קל?!?!?!..."

אמהות, במסגרת היותן אמהות, יש להן תכונה הזויה (ומשעשעת בהסתכלות לאחור),
לגרום לכל דבר להראות מלחיץ, מפחיד, ומעורר תחושת טירוף, בין אם זה לפני אסיפת הורים,
או עלייה מגן חובה לכיתה א', אבל הפאניקה הגדולה ביותר של אמאות : זה הגיוס שלך!
אז הבוקר האחרון בבית כ-אזרח,  זה אחד מתוך עשרות נקודות שבירה שיחכו לך-
ביום גיוסך,  אתה לא מאמין? תמשיך לקרוא!.

האוטובוס לבקו"ם:

קודם כל, עוד לפני האוטובוס, הנקודת שבירה השנייה שתחכה לך,
זה לראות את עשרות חברייך (שטרם התגייסו), מסתכלים עלייך בפנים מרחמות,
כאילו זה עתה הודיעו לך שאתה הולך לשאול, והם לחוף מבטחים,
בעוד אתה מנסה לשמור על קור-רוח, שלוותך תרמס מכמות האורז שמושלכת לעברך!
כן כן, אורז! כי סבתא שלך חייבת גם לפאדח אותך ליד כל הידידות והחברים שלך,
כאילו והטראומה הזו לא כואבת מספיק.

*הערת המערכת : גם אחרי שחקרנו את הנושא לעומק,
 לא הצלחנו להבין את משמעות טקס הטחת האורז בעוברים ושבים בעת אירועים כאלה ואחרים.תודה.*

אז עלית לאוטובוס,  בפנים של חתול מיוסר אתה מסתכל על החברים,
רואה את אמא שלך אוחזת את סבתא כאילו שולחים אותך לבסיס אימונים בסיביר,
אבל אתה לא רוצה בכל זה, אתה לא רוצה להפוך את האירוע הזה לטראגי,
אתה מתקשר עם אנשים, במטרה ליצור לעצמך "חברים", בדרך האיימים לבקו"ם.
כולם חושבים שעם האנשים שהם מכירים באוטובוס לבקו"ם, הם יבלו את שארית פזמ"ם בצבא,
אבל זה לא ככה, מה שמביא אותנו לנקודת השבירה השלישית! - ההגעה לבקו"ם

הבקו"ם:

האוטובוס עצר, אתה נותן בנהג מבט של "אולי תקח אותי חזרה הביתה?.."
אבל המציאות העגומה היא שעוד לפני שתבין מה קורה סביבך, אתה תיהיה מושלט בעזרת צעקות,
על ידי מפקדת, שתקח אותך ואת שאר המתגייסים אל מחסן שבו אתם תאכסנו את חפצייכם האישים.
אז אתה נפרד מהתיק שלך, ומתחיל במסע המייסר שנקרא : תהליך חיול.

תהליך החיול:

אחרי שעיכלת במקצת את "הלם הבקו"ם", אתה תזכה לעבור
את התהליך המזעזע שהופך אותך מאזרח בעל אופי, תכונות,
שכר ריאלי, לחייל נואש, שרק מחכה ל"רגילה" הבאה שלו.
אתם תראו סרט אדיוטי, שמציג באופן שקרי את תהליך החיול,
אחרי הסרט המרגש, זקן תמהוני יביא לכם מתנה מטעם "האגודה למען החייל"
וכן, זו המתנה האחרונה שתראו מהאגודה הזו.

צילומים:

במבט שזועק לרחמים, אתם תצתלמו לתעודת החוגר, אותה אתם תשאו
במשך שלוש השנים הבאות עלייכם לרעה, השתדלו לא להראות מטופשים להפליא.
אתם תעברו צילומי שיניים, וצילומי חלל הפה, שבאופן מלחיץ מטרתם העיקרית היא
לזהות אתכם במידה ולא יהיה ניתן לזהות אתכם.

טביעות אצבעות:

רב"ט מגושם יבקש ממכם לטבול את היידים בחומר שחור, ואחר-כך למרוח את היד-
על נייר מיוחד שיעבור מיד לאחר מכן לאסטרולוגית שתספר לכם אודות חיי האהבה שעתידים לבוא עליכם.
לאחר מכן אתם תתבקשו ללקק מהיד את שארית החומר השחור והרעיל, סתם תרגעו!, יש מגבונים.

חיסונים:

כולם דואגים לגבי החיסונים, אבל תאמינו לי, ברגע שתגיעו לנהר, אתם...ללא ספק תטבעו!
אומנם אתם תקבלו ארבע זריקות, ברצף, הכאב יהיה בלתי פוסק, ואתם תבכו את מר גורלכם,
אבל....היי אתם עוד מסטולים מהלילה שלפני, וחוץ מזה, תוכלו לא לעשות כלום במשך כמה ימים
בבסיס הטירונות, בטענה שכואבות לכם הידיים - כולם יאמינו לכם!.
חוץ מקרביים - כי אין סמל טירונים קרבי שלא אוהב את העובדה שלחיילים כואב,
יותר כואב - יותר טוב.
לאחר החיסונים תיהיה פתוחה בפניכם האופציה לתרום דם על הדרך -
והעולם במקרה הזה מתחלק ל-2 חלקים
1.אנשים שלא שתו יום לפני יום הגיוס - לכן הם שקולים ויסרבו לקבל עוד זריקה.
2.אנשים מסטולים (כמוני) ששתו עד העלייה לאוטובוס, ודעתם מאורפלת.

אימות נתונים:

חיילת מסוקסת, תברר אם חלו שינויים כלשהם, בפרטים שמסרתם בצו הראשון,
רצוי לחרטט אותה, וזאת על מנת להוסיף נפח וגוון מצחיק לכל היום המגעיל הזה.
חשוב לזכור שהחיילות המסוקסות בבקו"ם, הן אותם ילדות יפות מראה (וחזה)
שפוקדות את מוקדי הבילוי בארץ בחמשו"שים, מבחינתכם אתם יושבים בדייט ראשון,
וזה גוון התשובות שתזרקו לאותה חיילת.

קצין מיון:

היישות הסמכותית הראשונה שתתקלו בה בצה"ל, חוץ מה ש.ג בכניסה לבקו"ם כמובן,
המפגש הגורלי הזה יכריע ברוב המקרים, את תוכן מסלולכם בצה"ל, אל תאמינו לכל מה שהקצין אומר,
"שירות מהנה ליד אילת" - מתברר כשירות הנדסה קרבית בבהל"צ.
"שירות כיפי של בנים ובנות ביחד" - קרקל, יודעי דבר יעידו שזה לא כיף. במיוחד שעברנו למצרים.
או בקיצור, תלחמו על כל מה שאתם רוצים, כי אחר כך, יהיה קשה לשנות את הדברים.

רופא:

אוו אווו, הרגע המלחיץ, רופא מגודל יכניס אתכם לחדר חשוך בסמטה אפלה במסדרונות הבק"ום,
הוא ילחש לכם באוזן בקול מצמרר "מוריד בגדים, ווקשה...", ואז יבצע בשק האשכים שלכם, מעשי זוועה.
סתם סתם, כולה רופא שעליו נאמר הביטוי: "זין של עבודה", ובכל מקרה, אין מה לדאוג, זה לא-
הקטע הקריטי, הקטע הקריטי זה כשהוא דוחף לכם אצבע לתחת.
במשפט אחד: הרופא הזה כבר ראה הכל מהכל, אין מה להתבייש בגללו, ובכלל זה יחשל אתכם
לקראת המקלחות המשותפות בטירונות.

אפסנאות:

תשכחו את בגדי האזרחות, אלייהם כל-כך תתגעגעו, מהיום אתם חיילים עם מדים,
רצוי שלא לקבל כל מה שהאפסנאי המיואש יתן לכם, עם הזמן אתם תלמדו, שמבחינת אפסנאי,
מידה M עשויה לשבת בדיוק על גופו הבהמי של אלי האנה,
לכן תמדדו בקצב שלכם את מדי ה-א' שתקבלו.
מדי פעם חיילי פז"ם ינסו לזרז אתכם, אבל קחו את הזמן, הם לא באמת יכולים לעשות לכם משהו.
תזכרו שהכומתה צריכה להיות בצד שמאל שלכם, עם השפתיים כלפי חוץ, על מנת שלא תעשו-
את טעות הצעירות הידועה מכולן.

אז למעשה פה נגמר היום הראשון שלכם בצבא.
ישנה אפשרות שאתם תאלצו ללון בבקו"ם, ככה שיהיה לכם מפקד זמני,
שלא חובה לשים עליו זין, אלא סתם לזרום איתו כדי שהוא לא ירגיש מבוזבז.

תמיד חשוב לזכור, החיים לא נגמרים בגלל הצבא, הם רק מתחילים.

רק נציין שהמאמר מלווה ברוח שטות, הרופא לא באמת דוחף לכם אצבע לתחת,
אסטרולוגית אנונימית לא באמת תקרא את עתידכם,  והזריקות לא באמת כואבות. סתם, הן כן!.

שיפשוף נעים לכל המתגייסים

 
 
 
   
תגובות  
   
1. חיילת מסוקסת באימות נתונים?
אחי אתה נפלת ביום טוב אם מה שאתה אומר זה נכון
או שבאת חרמן
(28/02/2009 )

2. חבל שלא קראתי את זה
לפי הגיוססס
אותו יום היה אחד הימים הכי קשים שלי למרות שעכשו הכל נראה לי מצחיק
(28/02/2009 רמי)

3. גדול!
כתבה גדולה..אהבתייייי
(28/02/2009 חח)

4. כתבה נחמדה
אבל יותר מידי ארוכה התגייסתי והשתחררתי מהבקום יותר מהר משקראתי את הכבה הזותי
(01/03/2009 )

5. חחח
אין על הכתבות שלך...כל פעם אני מחכה לעוד אחת. כל הכתוב הוא אמת לאמיתה זהו באמת יום מאוד מאוד מלחיץ... שמחה שעברתי אותו כבר!
(02/03/2009 מישהי)

6. חיסונים הדבר הכי מלחיץ
לא יודע איך אני יעבור את זה אני פוחד מווות ממחתים
(02/03/2009 )

7. הכי מעצבן זה הבקום
כל אדיוט שהתגייס יומיים לפניך חושב שהוא המפקד שלך ולפעמים הוא באמת המפקד שלך :(
הבחור שהתגייס שעתיים לפני מספר לך דברים כאילו שהוא אוטוטו רמטכל והכי הכי מעצבן זה שאתה נשאר לישון שם
(04/03/2009 )

8. למה תמיד אומרים שפשוף נעים?
אם יש שפשוף אז ברור שיהיה נעים
(04/03/2009 אסף)

9. כתבה מטומטמת אעש
חבל אם אנשים יקחו אותה ברצינות.
(06/03/2009 גל)

10. חזק
(07/03/2009 אודי)

11. כתבה מטומטמת אבל מצחיקה
כתבה מיותרת ומטומטמת.אבל יחד אם זאת מצחיקה..צבא האמיתי מתחיל אחרי השיחרור וזה מילואים שתלוים לך על הראש בערך עד גיל 45 או 50...תשאלו את ההורים יא צעירים.
(12/03/2009 אלכס)

12. שאלתי את אבא
הוא אומר שמילואים זה קייטנה למבוגרים חוץ ממילואינקים צעירים כי הם עדיין חיים בסרט של סדיר
(13/03/2009 טל)

13. חחח הרגת אותי...
(08/07/2009 )

14. חשבתי באמת דוחפים אצבע לתחת איזה קטע אכלתי סרטים רצח
(08/07/2009 )

15. אוי לא
רק לא לתחת!
(14/10/2009 )

16. חח
זה לא כזה נכון מה שאתה אומר אחי לי היה תיום הכי יפה בבקום
(11/02/2010 )

 
הוספת תגובה
מאת:
דואר:
*נושא:
תוכן:
 
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. אין לפרסם מספרי טלפון מכל סוג. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. עם זאת הנהלת האתר שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו.
 
   
   
   
   
סגור אותי
מה? עוד לא לחצתם לייק?